יפן בצומת: ביטחון, דמוגרפיה והמאבק על חוסן כוח האדם
כיצד לחצים ביטחוניים אזוריים וקיטון דמוגרפי מעצבים מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים של יפן
מאת: עירא פריגת, מייסד חברת היעוץ Network in Motion Ltd.
יפן ניצבת כיום בפני שני אתגרים לאומיים מרכזיים, אשר לרוב נדונים בנפרד – אך בפועל הולכים ומשתלבים זה בזה. יחד, הם מעצבים מחדש את סדרי העדיפויות האסטרטגיים של המדינה ומחייבים חשיבה מחודשת על האופן שבו חוסן לאומי מוגדר ונשמר.
לחצים ביטחוניים בסביבה אזורית משתנה
הסביבה הביטחונית של יפן הפכה למורכבת יותר בשנים האחרונות, על רקע עלייה במתיחות במזרח אסיה ובפרט נוכח הגברת הלחץ הצבאי של סין סביב טאיוואן. להתפתחויות אלו יש השלכות ישירות על מדיניות ההרתעה של יפן, על מוכנותה המבצעית ועל תכנון הביטחון לטווח הארוך.
במקביל, הארכיטקטורה הביטחונית האזורית נמצאת בתהליך בחינה מחדש. אף שארצות הברית נותרה השותפה הביטחונית החשובה ביותר של יפן, השנים האחרונות – החל מתקופת ממשל ביידן ועד לממשל טראמפ הנוכחי הדגישו אי ודאות גוברת באשר לעיתוי, להיקף ולאופי של צעדי מנע צבאיים באזור האינדו־פסיפי. עמימות אסטרטגית זו חיזקה בטוקיו את ההבנה כי על יפן להעמיק את יכולות ההגנה העצמאיות שלה, במיוחד בתחומים כגון התרעה מוקדמת, קבלת החלטות מהירה וחוסן מבצעי.
בתגובה, יפן יצאה למהלך היסטורי של חיזוק יכולות הביטחון. במסגרת תכנית רב־שנתית(2023-2027) יפן מקצה כ־280–300 מיליארד דולר ליכולות ביטחוניות, עם יעד להוצאה שנתית של כ־70–80 מיליארד דולר המשקפים שאיפה להגיע להוצאה ביטחונית של כ־2% מהתמ״ג.
מעבר לרכש עצמו, מדובר בשינוי עמוק יותר: הצורך לשפר הרתעה ויעילות מבצעית בתנאים של מגבלות הולכות וגוברות בכוח אדם.
ירידה דמוגרפית והמעבר לחברה סופר מזדקנת
במקביל, יפן מתמודדת עם אתגר דמוגרפי עמוק. מספר הלידות השנתי ירד לפחות מ 700 אלף ושיעור הפריון הכולל עומד על כ־1.15 בלבד, רחוק משמעותית משיעור התחלופה. מגמה זו מאיצה את המעבר של יפן לחברה סופר־מזדקנת, עם השלכות ישירות על מערכות הבריאות, השירותים החברתיים והפריון הכלכלי בטווח הארוך.
אף שהירידה הדמוגרפית נתפסת לעיתים כבעיה חברתית בעיקרה, השלכותיה חורגות בהרבה ממערכות הרווחה. הזדקנות האוכלוסייה והצטמצמותה משפיעות באופן ישיר על זמינות כוח העבודה, היכולת המוסדית והקיימות של שירותים חיוניים במגזר הציבורי והפרטי.
האתגר השלישי המתהווה: הצטמצמות כוח העבודה
במבט משולב, הלחצים הביטחוניים והירידה הדמוגרפית יוצרים אתגר שלישי, מבני באופיו: הצטמצמות כוח העבודה המקצועי של יפן.
האוכלוסייה בגיל העבודה (15–64) צפויה לרדת מכ־74 מיליון בשנת 2020 לכ־69 מיליון בשנת 2030 ולפחות מ־ 60 מיליון עד 2040 צמצום זה משפיע לא רק על המגזר העסקי, אלא גם על תחומים בעלי חשיבות אסטרטגית, כגון כוחות ההגנה העצמית, מערכי חירום, מערכת הבריאות, שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, ייצור מזון ותפעול תשתיות קריטיות.
התוצאה היא פער הולך וגדל בין האחריות האסטרטגית של יפן לבין משאבי האנוש העומדים לרשותה.
טכנולוגיה כמכפיל כוח עבודה בכלכלה כולה
בתגובה למגמות מבניות אלו, יפן נשענת יותר ויותר על טכנולוגיות שמטרתן להחליף, לתגבר או להגדיל משמעותית את הפריון של כוח עבודה מצטמצם.
בין התחומים המרכזיים: פתרונות פינטק לאוטומציה של תהליכים פיננסיים ורגולטוריים: טכנולוגיות ניידות ובהן תחבורה אוטונומית ללוגיסטיקה ולאוכלוסייה המבוגרת: אגרי־טק ופוד־טק להתמודדות עם מחסור בכוח אדם בחקלאות ובשרשרת האספקה, סייבר ותשתיות דיגיטליות להגנה על מערכות אוטומטיות ומקושרות: טכנולוגיות רפואיות ובריאות דיגיטלית לשיפור יעילות הטיפול הרפואי ורובוטיקה, מתעשייתית ועד רובוטים לשירות, לוגיסטיקה וטיפול.
תחומים נוספים כגון ניהול תפעולי מבוסס בינה מלאכותית, תשתיות חכמות, Digital Twins, ניטור מרחוק ותחזוקה חזויה הופכים מרכזיים לשמירה על רציפות תפקודית עם פחות מפעילים אנושיים. יחד, טכנולוגיות אלו מסמנות מעבר מבני ממודלים עתירי כוח אדם למערכות המבוססות על אוטומציה, תמיכת החלטות ושיתוף פעולה אדם–מכונה.
דוגמה עתידית: תיאום יכולות תחת מגבלות
אחת הדרכים להמחיש כיצד מגמות אלו מתלכדות היא באמצעות תפיסות מבצעיות המתמקדות בעשייה רבה יותר עם פחות אנשים. מניסיון מצטבר בעבודה עם ארגונים גדולים ביפן הפועלים תחת לחץ מתמשך, במיוחד בסביבות שבהן דרישות ביטחוניות, מגבלות דמוגרפיות ומורכבות ארגונית נפגשות, יש מקום להניח כי האפקטיביות נשענת יותר על תיאום מאשר על גודל.
בהקשר זה, תפיסות המכונות לעיתים Battle Rhythm Optimization (BRO) מהוות זוויות התבוננות מעניינת. הן מדגישות סנכרון בין חישה, קבלת החלטות וביצוע, במטרה לשפר תוצאות ללא גידול מקביל בכוח אדם. אף שמקורן בעולמות הביטחון, מדובר בדוגמה לחשיבה רחבה יותר על חוסן כזו הרלוונטית גם למערכות אזרחיות המתמודדות עם מגבלות כוח אדם.
מערכת ה- BRO אינה מוצגת כאן כפתרון כשלעצמו, אלא כדוגמה לאופן שבו תיאום ותמיכת החלטות מבוססי טכנולוגיה יכולים לסייע בהתמודדות עם שילוב הלחצים הביטחוניים, הדמוגרפיים והתעסוקתיים.
היכן טכנולוגיות ישראליות יכולות לתרום
האקוסיסטם הטכנולוגי של ישראל התפתח לאורך שנים של לחצים ביטחוניים ומגבלות כוח אדם. כתוצאה מכך, פתרונות רבים נועדו להגביר יעילות ולשמש כמכפילי כוח אנושי ומתאימים באופן טבעי לאתגרים שיפן ניצבת מולם כיום.
בתחום הביטחוני והדו־שימושי, לישראל יתרונות במערכות שליטה ובקרה, פלטפורמות תמיכת החלטות, אוטונומיה, חישה ומעקב, וכן מערכות הדרכה וסימולציה.
מעבר לכך, ישראל פעילה גם בתחומים אזרחיים מרכזיים כגון פינטק, ניידות, אגרי־טק, פוד־טק, סייבר, טכנולוגיות רפואיות ורובוטיקה, לצד פתרונות AI ארגוניים ותשתיתיים.
שיתופי פעולה יפן–ישראל כבר מתקיימים
שיתוף הפעולה בין יפן לישראל אינו תיאורטי. בעשור האחרון, תאגידים יפניים פעלו מול חברות ישראליות באמצעות מיזוגים ורכישות, השקעות אסטרטגיות ושיתופי פעולה מסחריים ארוכי טווח, בעיקר בתחומי הבריאות והביטחון.
מיזוגים ורכישות בתחום הבריאות
דוגמאות בולטות כוללות:
Mitsubishi Tanabe Pharma – NeuroDerm
Kaneka – EndoStream Medical
עסקאות אלו משקפות נטייה רחבה של חברות בריאות יפניות להעדיף רכישות מלאות על פני השקעות מיעוט, במיוחד כאשר נדרשת אחריות רגולטורית וניהול מחזור חיים מלא של המוצר.
שיתופי פעולה מסחריים וביטחוניים
בנוסף, נרשמו שיתופי פעולה מסחריים עם חברות כגון: Asahi Kasei & Fize Medical
Nihon Kohden & Medasense Biometrics, ו־ Philips Japan & Itamar Medical
בתחום הביטחוני, התקיימו שיתופי פעולה עם Elbit Systems, IAI ו־ Rafael בתחומי חישה, אימון ויעילות מבצעית.
תובנות לגבי הצלחה בשוק היפני
בחינה של שיתופי הפעולה רבים מצביעה על כך שהצלחות ביפן נשענות על ניסיון מצטבר בעבודה עם שותפים יפניים והבנה עמוקה של המערכת היפנית כגון: רגולציה, מערכות וערוצי הפצה וכמו גם הביטים עסקיים של תהליכי קבלת החלטות, הצרכים הייחודיים של השוק היפני בנושא מוצר, מבנה המחיר, היכולת לייצר גידול משמעותי לאורך זמן ועוד.
בפועל, גישה מושכלת לשוק, המבוססת לימוד והבנה של השוק הספציפי של הטכנולוגיה שלכם, תוך התייחסות לחסמים והזדמנויות, היכולת לאתר את איש המפתח בחברות והכנה מתאימה, מפחיתה חיכוכים ותורמת ליצירת שותפויות יציבות לאורך שנים קדימה.
מודל משלים לעשור הקרוב
לטעמי חוזקותיה של יפן בהנדסה, איכות ויישום ארוך טווח משלימות את חוזקותיה של ישראל בחדשנות מונעת כך שיחד יכולות להעצים את חוסנה ביטחוני, לשפר הקיימות דמוגרפית ויצור סגירה של פערים ומתן מענה איכותי לחוסר הגובר בכוח אדם מקצועי מהווים משוואה אסטרטגית אחת.
שתי תובנות מבט לעתיד
ראשית, יוזמות המבוססות על הבנה הדדית מוקדמת של צרכים אסטרטגיים, רגולציה ומבנים ארגוניים הייחודיים ליפן נוטות להניב תוצאות משמעותיות יותר.
שנית ,שיתופי פעולה ביפן נתפסים כמערכות יחסים ארוכות טווח ולא כהזדמנויות נקודתיות, מייצרים ערך גבוה יותר לשני הצדדים. כך שמאוד מומלץ לא לפעול ביפן באופן אופורטוניסטי אלא להכין את עצמכם היטב לקראת שיח עתידי עם חברות יפניות, תוך לימוד מעמיק של השוק, הבנת תרבות העסקים ופתיחות לעשות שינויים כדי להתאים את המוצר או השירות שלכם לכלכלה השלישית בגודלה בעולם בה שותפויות נרקמות שעשורים קדימה.