מאת: מאשה רובין, מייסדת Japan-Israel AgeTech
ביפן, כמעט אחד מכל שלושה אנשים הוא בן 65 ומעלה, וכ-9.43 מיליון בני 65 ומעלה עדיין עובדים. כתוצאה מכך, הזדקנות האוכלוסייה כבר משפיעה על האופן שבו יפן מתכננת שירותים, מעסיקה עובדים, מפתחת מוצרים ומתאימה את סביבת החיים לחברה שבה אנשים חיים יותר שנים.
עבור חברות ישראליות שפועלות ביפן, או בוחנות כניסה לשוק, זו נקודת מבט חשובה. יפן מאפשרת לראות כבר היום אילו מוצרים ושירותים נדרשים בחברה שבה אנשים חיים יותר, עובדים יותר שנים ורוצים לשמור על עצמאות לאורך זמן. היא גם מראה עד כמה מוצר טוב צריך להתאים למבנה השירותים, לתהליכי העבודה ולמאפיינים המקומיים של השוק.
מהניסיון שלי בניהול מוצר בתחומי הזקנה, שיקום ובריאות דיגיטלית, אני רואה שוב ושוב שבפיתוח פתרונותAgeTech , הבנת המשתמש היא רק נקודת ההתחלה. צריך להבין גם את סביבת החיים שלו, את אנשי המקצוע, את תהליכי העבודה ואת הגורמים המחליטים אם המוצר ייכנס לשימוש.
Aging in Place מתחיל בשכונה
ביפן משקיעים רבות בכך שאנשים מבוגרים יוכלו להמשיך לחיות בבית ובקהילה, כולל אנשים החיים עם דמנציה. הגישה מתחילה הרבה לפני הצורך בטיפול סיעודי אינטנסיבי. תוכניות מקומיות עוסקות בניידות, מניעת שבריריות, בריאות קוגניטיבית וקשרים חברתיים. במקביל, המודל הקהילתי מחבר בין שירותי בריאות, סיעוד, רווחה ושירותים יומיומיים בסביבת המגורים.
מבחינת פיתוח מוצר, המשמעות ברורה. למשל, במערכת לניטור אדם מבוגר בבית או במוסד, איכות המערכת ודיוק ההתראות הם רק חלק מהתמונה. צריך להבין מי מקבל את ההתראה, מה עושים בעקבותיה, איך המידע מגיע לצוות המטפל, ואיך המערכת משתלבת בשגרת החיים של האדם ובני משפחתו.
הטכנולוגיה צריכה להתאים לתהליכי העבודה
לפי הערכות הממשלה, בשנת 2026 יידרשו כ-2.4 מיליון עובדי סיעוד, כ-250 אלף יותר מאשר בשנת 2022. לכן תחום ה-AgeTech מתרחב הרבה מעבר לרובוטים.
האתגר הגדול הוא לגרום לטכנולוגיה לעבוד בתוך המציאות הקיימת. צוותי טיפול כבר עובדים תחת עומס, ולכן מוצר שמוסיף פעולות, דורש תיעוד כפול או אינו מתחבר למערכות הקיימות יתקשה להפוך לחלק מהעבודה היומיומית. הטמעה טובה דורשת התאמה של תהליכי העבודה, חלוקת תפקידים, הכשרה ולעיתים גם התאמת הסביבה הפיזית.
עבור חברות ישראליות שרוצות לפעול ביפן, זו נקודה מהותית. לפני שמציגים טכנולוגיה, כדאי להבין מי משתמש בה, מי משלם עליה, מי מחליט לרכוש אותה, איזה שינוי היא דורשת בתהליך הקיים, ואיך הארגון ימדוד את התרומה שלה.
כשהמשתמש בן 80
ה-Silver Economy ביפן כבר נוכחת בבנקאות, בדיור, בתחבורה, בתיירות, בקמעונאות ועוד. לפעמים האדם המבוגר גם בוחר ומשלם, ובמקרים אחרים מעורבים בהחלטה בן משפחה, ארגון או גוף ציבורי. מוצר טוב צריך לתת מענה לכל המעורבים, בלי לאבד את המשתמש בדרך. פעילות ביפן דורשת התאמה לשוק המקומי. במקביל, יפן היא מקום מצוין ללמוד בו איך מפתחים ומטמיעים מוצרים לאוכלוסייה מבוגרת. מי שרוצה להצליח שם צריך להבין את המשתמש, את תהליך העבודה ואת המערכת שבה המוצר משתלב.
קצת על המחברת
אני מאשה רובין, מייסדת Japan-Israel AgeTech ומנהלת מוצר בתחומי הזקנה, השיקום והבריאות הדיגיטלית, עם ניסיון בהובלת פרויקטים משלב הגדרת הצורך ופיתוח המוצר ועד להטמעה בפועל.
linkedin.com/in/masharobeen